#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לאומנין ולבעה""ב לקרות ק""ש ולהתפלל בראש האילן. והיאך תהיה אופן קריאת שמע בכה""ג [לב""ה]."	"לבעה""ב הכל אסור, ולאומנין לקרות ק""ש מותר, והוא שבטלין ממלאכתן בפרק ראשון, ולהתפלל מותר רק בראש הזית ובראש התאנה."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנה ב' נפק""מ בין פועלים העושין בשכרן לפועלים העושין בסעודתן."	"עושין בשכרן מתפללין מעין י""ח וכוללין בונה ירושלים בברכת הארץ, ועושין בסעודתן מתפללין י""ח שלמות ומברכין ברהמ""ז כתיקונה."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן נאמר דהעוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא. (רש""י)"	שאינו לומד כדי לקיים אלא לקנטר, ולא במקיים כדי שיכבדוהו.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי הם ""אבירי לב"". (2)"	מחלוקת אם היינו צדיקים או רשעים.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם חיישינן ליוהרא בחתן הרוצה לקרות ק""ש ובביטול מלאכה בת""ב. ואיזה סתירה מצינו בזה. ומה היישוב לכך. (2)"	"בחתן הרוצה לקרות ק""ש לרבנן לא חיישינן ולרשב""ג חיישינן, ובביטול ממלאכה בת""ב לרבנן חיישינן ולרשב""ג לא חיישינן. וקשיא דרבנן אדרבנן קשיא דרשב""ג אדרשב""ג. לריו""ח מוחלפת השיטה, ולרב שישא בריה דרב אידי לרבנן בק""ש כיון דכ""ע קרו ואיהו נמי קרי לא מיחזי כיוהרא ובת""ב כיון דכ""ע עבדי מלאכה ואיהו לא עביד מיחזי כיוהרא, ולרשב""ג ק""ש בכונה תליא מילתא ואנן סהדי דלא מצי לכווני דעתיה ובת""ב הרואה אומר מלאכה הוא דאין לו."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היאך הדין לענין חיוב במצות: באונן שמתו מוטל לפניו, נושאי המטה, אונן שמתו אינו מוטל לפניו (2), משמרו, והעובר בבית הקברות.	"אונן שמתו מוטל לפניו פטור מכל המצות. נושאי המטה לרש""י את שלפני המטה [שעדיין לא נשאוהו] פטורים מכל המצות, ואת שלאחר המטה [שנשאוהו כבר] פטורין רק מן התפלה [ולתוס' בין שלפני המטה ובין שלאחר המטה אם המטה צריכה להם פטורין ואם אין המטה צריכה להם חייבין]. אונן שמתו אינו מוטל לפניו לר""פ חייב במצוות, ולרב אשי כיון שמוטל עליו לקוברו כמוטל לפניו דמי. משמרו פטור מכל המצות. ההולך בבית הקברות תוך ד""א אסור לקיים מצות, חוץ לד""א חייב."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היו שנים משמרים מת ובאים בספינה היאך יקראו ק""ש ויתפללו, ומ""ט. (2)"	לרבנן זה משמר וזה קורא וזה משמר וזה קורא, דחוששין לעכברים, ולבן עזאי מניחים המת בזוית זו ומתפללין שניהם בזוית אחרת, דלא חיישינן לעכברים.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היאך דחתה הגמ' הראיה דהמתים יודעים מהנעשה בעולם: א. מהא דאמר ר' יצחק קשה רמה למת כמחט בבשר החי. ב. מהא דאמרה הרוח דברים שביני לבינך כבר נשמעו בין החיים. ג. מהא דאושפזיכתיה דרב אמרה לו אימא לה תשדר לי מסרקאי וגובתאי דכוחלא בהדי פלניתא דאתיא למחר. ד. מהא דאמר אבוה דשמואל לבריה חשיבת בהאי עלמא [לרש""י] או לעגל אתית [לתוס']."	א. בצערא דידהו ידעי בצערא דאחרינא לא ידעי. ב. דילמא איניש אחרינא שכיב ואזיל ואמר להו. ג. דלמא דומה קדים ומכריז להו. ד. דילמא שאני שמואל כיון דחשיב קדמי ומכרזי פנו מקום.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל המספר אחר המת כאילו מספר אחר האבן. מדוע.	איכא דאמרי דלא ידעי, ואיכא דאמרי דידעי ולא איכפת להו.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'. היאך מיישבת הגמ' הא דמצינו מאידך: א. בא בטמאה באין עמו בטמאה. ב. דאמר ראב""צ מדלגין היינו ע""ג ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל וכו'. ג. גדול כבוד הבריות שדוחה את ל""ת שבתורה. ד. היה זקן ואינה לפי כבודו לכך נאמר והתעלמת. ה. היה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו מטמא הוא למת מצוה."	א. בבית הפרס דרבנן. ב. דבר תורה אהל כל שיש בו חלל טפח חוצץ בפני הטומאה, ורוב ארונות יש בהן חלל טפח, וגזרו על שיש בהן משום שאין הן, ומשום כבוד מלכים לא גזרו בהו רבנן. ג. דכל מילי דרבנן אסמכינהו אלאו דלא תסור. ד. שאני התם דכתיב והתעלמת ואיסורא מממונא לא ילפינן. ה. שאני התם דכתיב ולאחותו ושב ואל תעשה שאני.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה ההו""א דנשים יתחייבו בק""ש ובתפילין והא הו""ל מ""ע שהזמן גרמא."	"בק""ש – הואיל ואית בה מלכות שמים. בתפילין – הואיל ואיתקש למזוזה."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה ההו""א דנשים יפטרו ממזוזה ומברכת המזון."	"ממזוזה דאתקש לת""ת. מבהמ""ז דכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע כמ""ע שהזמן גרמא דמי."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע נשים חייבות בקדוש היום והא הו""ל מ""ע שהזמן גרמא. (2)"	לאביי מדרבנן, ולרבא הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין בעל קרי בק""ש ובברכותיה, והאם מברך על המזון לפניו ולאחריו. (2)"	"לרבנן מהרהר ק""ש בלא ברכותיה, ועל המזון מברך לאחריו ולא לפניו. ולר""י קורא בפיו ק""ש בברכותיה, ומברך על המזון לפניו ולאחריו."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעל קרי מהרהר בלבו. מה תועלת יש בהרהור אחר שלעניין בעל קרי אינו כדיבור. (2)	לרבינא הרהור כדיבור ורק דלבעל קרי האיסור הוא רק כשמוציא בשפתיו כדאשכחן בסיני. ולרב חסדא הרהור לאו כדיבור ומהרהר בו כדי שלא יהו כל העולם עוסקין בו והוא יושב ובטל.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע אין ללמוד ברכת התורה לאחריה מן ברכת המזון מק""ו, וברכת המזון לפניה מן ברכת התורה מק""ו."	מה למזון שכן נהנה, ומה לתורה שכן חיי עולם.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בספק קרא ק""ש ובספק התפלל."	"בספק ק""ש לרב יהודה אינו חוזר וקורא ולר' אלעזר חוזר וקורא. ובספק התפלל לר' אלעזר אינו חוזר ומתפלל ולריו""ח חוזר ומתפלל."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק אפי' באמצע ברכה, ""התפלל ונכנס לביהכ""נ ומצא צבור שמתפללין וכו' אל יחזור ויתפלל"". מדוע הוצרך שמואל למימר לתרוייהו."	"דאי אשמעינן קמייתא ה""מ יחיד ויחיד או צבור וצבור אבל יחיד לגבי צבור כמאן דלא צלי דמי, ואי אשמועינן בתרייתא הו""א משום דלא אתחיל בה אבל היכא דאתחיל בה אימא לא."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למסקנא: מה טעמו של ר""י דבעל קרי מברך."	"עשאן ר""י כהלכות דרך ארץ."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה היתה מתקנת עזרא או מתקנ""ח לבעל קרי, ובמה נחלקו האמוראים, לאביי ולרבא. [בריא וחולה, מרגיל ולאונסו]."	לאביי עזרא תיקן לבריא המרגיל מ' סאה ולבריא לאונסו ט' קבין, ולרבא ט' קבין לבריא לאונסו רבנן התקינוהו, ואתו אמוראי ופליגי בחולה, מר סבר חולה המרגיל כבריא המרגיל וחולה לאונסו כבריא לאונסו, ומר סבר חולה המרגיל כבריא לאונסו וחולה לאונסו פטור מכלום.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הפירוש כאהלים נטע וגו'. והיכן נסמכו אהלים לנחלים.	"לרש""י כאהלים וגו' היינו בתי מדרשות, ונסמכו בזה הפסוק כנחלים נטיו וגו' כאהלים נטע וגו'. ולתוס' כאהלים וגו' היינו בשמים, ונסמכו בפסוק מה טובו אהליך דסמוך לכנחלים נטיו."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע פרץ זהו אחיתופל, יוצאת זה דואג, צווחה זה גחזי.	שפרץ פרצה במלכות בית דוד. שיצא לתרבות רעה. שהיה מצורע וכתיב ביה טמא טמא יקרא והיינו צוחה.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היאך הלכה מעיקר הדין לענין חתן הרוצה לקרות ק""ש ולענין ביטול מלאכה בת""ב, והיאך אנו נוהגים לענין חתן, ומדוע."	"מעיקר הדין בק""ש חיישינן ליוהרא ובת""ב לא חיישינן, דהלכה כרב שישא שהוא בתראה דאין להחליף המשניות ולרשב""ג בק""ש חיישינן ליוהרא ובת""ב לא חיישינן, ובכל מקום ששנה רשב""ג במשנתינו הלכה כמותו. ומיהו אנו שבשום פעם אין אנו מכוונים היטב גם חתן יש לקרות דאדרבה נראה כיוהרא אם לא יקרא כלומר אני מכוין בכל שעה."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ""ט מי שמתו מוטל לפניו פטור מק""ש. (רש""י ותוס'). ומה הדין אם רצה לברך. (2)"	"לרש""י דומיא דחתן דפטור משום טירדא דמצוה. ולתוס' בשם הירושלמי דכתיב למען תזכור כו' עד כל ימי חייך ימים שאתה עוסק בחיים ולא ימים שאתה עוסק במתים. לרש""י אם רצה לברך רשאי, ולתוס' בשם הירושלמי אינו רשאי."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במנחות מפורש דנותנין ציצית בטליתות המתים, וא""כ מדוע עכשיו אנו מסלקין אותן. (3)"	"א. אנו שגם בחיינו אין מנהגינו ללבוש תמיד ציצית אי הוי רמינן להו הוי כמו לועג לרש. ב. ציצית עולה למנין תרי""ג עם ח' חוטין וה' קשרים ואם לובש ציצית נראה כאילו קיים כל התורה ומיחזי כשיקרא. ג. אנו סומכין על מסכת שמחות שצוה אבא שאול לבניו הטילו תכלת מאפיליוני."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דוגמא השקוה. מה הפירוש. (2)	"לרש""י שהיתה גיורת כמותם. ולערוך מי צבע."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו ""גולל"". (2)"	"לרש""י כיסוי של ארון. ולתוס' מצבה."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ""ט לא נילף דכבוד הבריות דוחה איסור תורה מנזיר וכ""ג דנטמאין למת מצוה בקום ועשה. (2)"	"לרש""י משום דקרא גלי לן דלאו דלא יטמא לא נאמר גבי מת מצוה. ולתוס' דמה לנזיר שכן ישנו בשאלה ומה לכהן שכן לאו שאינו שוה בכל."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נשים ועבדים וקטנים פטורין מק""ש. באיזה קטנים איירי. (2)"	"לרש""י אפי' שהגיע לחנוך, ולתוס' דוקא בשלא הגיע לחנוך."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הצד שנשים בברכת המזון מדרבנן.	"לרש""י משום דכתיב על הארץ הטובה ונשים לא נטלו חלק בארץ. ולתוס' משום דנשים ליתנהו לא בברית ולא בתורה ומי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו."			
